סרטן הערמונית

הערמונית צורתה כפרי הערמון, ממוקמת מתחת לשלפוחית ומקיפה את השפכה. תפקידה לייצר את נוזל הזרע. הערמונית מתחילה להתפתח בהשפעת ההורמון הזכרי ומעל גיל 40 עלולה ללחוץ על השפכה ולגרום להפרעות בהטלת שתן. הפרעות אלו נגרמות בדרך כלל על ידי הגדלה שפירה של הערמונית. לעתים ההגדלה היא הגדלה ממארת המתפתחת לרוב בחלק ההיקפי של הבלוטה שלא קרוב לשפכה והיא מתפתחת לרוב ללא כל סימנים קליניים. מצב זה נקרא סרטן הערמונית. שכיחות הסרטן גבוהה ואחד ל 10 גברים יחלה במחלה. בישראל יש כ 2000 גילויים חדשים בשנה. בניגוד לסרטן הקיבה, הריאות והלבלב, סרטן הערמונית בד"כ מתפתח לאט ולעתים עוברות שנים רבות עד ששולח גרורות. יש שכיחות יתר משפחתית של סרטן הערמונית, כך שקרוב מדרגה ראשונה של חולה מאובחן יש פי 2-3 סיכון לחלות במחלה. כאמור, לעתים קרובות סרטן הערמונית אינו מתבטא בסימנים קליניים. אם כך, הוא יכול להיות מאובחן בעזרת בדיקת דם יזומה לסמן שנקרא PSA  שמתבטא ברמה גבוהה יותר בחולי סרטן. לאחרונה הוכנס לשימוש סמן נוסף הנקרא 4K.  . גם לבדיקה הרקטלית יש מקום חשוב באבחון המחלה. ברגע שעולה חשד בבדיקה רקטלית או ברמת הסמן, מתבצעת ביופסיה של הערמונית בעזרת מתמר אולטרסאונד דרך הרקטום. לאחרונה נהוג להקדים לביופסיה בדיקת MRI של הערמונית  ולהעביר את בדיקת ה MRI עם איתור  הנגע החשוד למבצע האולטרסאונד. שכך יכול לכוון את המחט של הביופסיה  למקום החשוד (שיטת FUSION). הבדיקה נשלחת לבדיקה מיקרוסקופית ומתקבלת תשובה הנותנת לנו מושג לגבי חומרת הבעיה. כיום לפי תשובת הביופסיה מחלקים את חומרת הגידול ל 5 דרגות (GRADE GROUP).).  במקרים היותר מתקדמים(PSA גבוה מ 10, או GRADE GROUP  מתקדם,  רצוי  להשלים את הבירור על ידי מיפוי עצמות  ולעתים בדיקתPET     כדי לברר אם אין גרורות. במקרים עם רמת סיכון נמוכה יותר, אין הכרח לבצע בדיקות אלו. לאחר האבחון מתקיימת עם החולה שיחה לגבי האופציות הטיפוליות שהן: בדרגות הנמוכות מקובל לבצע מעקב פעיל הכולל בדיקות חוזרות של PSA וביופסיות חוזרות של הערמונית (רצוי בשיטת (FUSION. בדרגות יותר גבוהות, אך של מחלה ממוקמת,   יש להציע ← ניתוח רדיקלי להסרת הערמונית ← קרינה חיצונית ← ברכיתרפיה (העברת קרינה לערמונית על ידי מחטים המושתלים בערמונית) לעתים הטיפולים משולבים בתכשירים הורמונאליים.  במידה ומאובחנות גרורות, הטיפולים הם בד"כ הורמונאליים.